רצועת עזה: חוכמת היוזמה

אבנר הלפרן 28 יוני 2008

ביום ה' ה – 5/6/2008 נהרג אמנון רוזנברג חבר קיבוץ נירים מפגז מרגמה שנחת בקיבוץ ניר עוז. בתגובה, אמר אהוד אולמרט ראש הממשלה: "כפי שזה נראה עכשיו אנחנו יותר קרובים לפעולה צבאית מאשר לכל הסדר אחר". אהוד ברק ראש הממשלה חיזק את דבריו בעת ביקור במפעל בו נפל הפגז: "המכה הצבאית על עזה קרובה מתמיד וייתכן שהיא תקדם אפילו לרגיעה". באותו יום ה' ולפני שנהרג רוזנברג, פירסם הארץ מאמר מערכת המשקף התנגדות למבצע צבאי ברצועה. מאמר המערכת קרא להשלים עם העובדה שיוקרת הממשלה מצויה בשפל בשל חוסר יכולתה לבלום את ירי הקסאם, לשחרר את גלעד שליט משביו ולקדם הסכם רגיעה עם החמאס. מערכת הארץ טענה כי מי שמתנגד להסכם רגיעה עם החמאס צריך להציע מדיניות חלופית ברורה. יתכן כי מערכת הארץ תקבל תשובה לבעיה שהציגה כבר ביום ג' ה -  10/6/2008, בו צפויה ממשלת ישראל להתכנס כדי לקבל החלטה בנוגע למבצע צבאי נגד ממשלת החמאס ברצועת עזה. מכל מקום, את הכפפה שהטילה מערכת הארץ יש להרים באמצעות ניסוח של תוכנית לפתרון שורשי לבעית החמאס והקסאמים ברצועת עזה. הנה תוכנית למבצע כזה.

תוכנית ההתקפה על רצועת עזה צריכה להציג דרכים דיפלומאטיות-צבאיות שמטרתן, חיסול החמאס וכל תשתית הטרור הקיימת ברצועת עזה ולהשליט ברצועה שלטון שלא יאפשר צמיחה מחודשת של ארגוני טרור. במקביל, על תוכנית זו לכלול שלב שלאחר הלחימה שעיקרו, מדיניות לפיתוח התשתיות החברתיות והכלכליות של רצועת עזה כך שבעתיד, ניתן יהיה לשחררה מהמשטר האנטי-טרוריסטי הישראלי ולאפשר לה להצטרף למדינת חסות פלסטינית המחוסנת מפני טרור. אידיאלית, צריכה הייתה ממשלת ישראל למקד את מאמציה בהקמת "מועצת בטחון של המזרח התיכון" שתכלול את ישראל, ארה"ב ונציג של מדינות מערביות שיסכימו לשאת באחריות הכרוכה בפיתוח רצועת עזה, בתמורה למעורבות בתהליכי קבלת החלטות הקשורות בה, לצידן של ישראל וארה"ב. מדינות שלא יסכימו להסדר זה, יורחקו ממעגל קבלת ההחלטות. מדינות ערביות ומדינות לא-דמוקרטיות לא תוכלנה להיות חלק מהמועצה לבטחון של המזרח התיכון בכל מקרה. היעוד העיקרי של המועצה לבטחון המזרח התיכון הינו כפול: להעניק לממשלת ישראל מטריה בינלאומית שתאפשר לה להפעיל את צה"ל לאורך זמן, כמתבקש מהאילוץ של טיהור רצועת עזה מטרור; וכאמור, לנהל את תהליך השיקום של אוכלוסיית הרצועה בכיוון אנטי-טרוריסטי. בשל דחיפות המשימה של חיסול הטרור הפלסטיני ברצועת עזה, צריך להקדים את השלב הצבאי לשלב הדיפלומטי. אולם, ניתן ליישם את תוכנית מועצת הביטחון של המזה"ת במקביל או אחרי המבצע הצבאי.

המבצע הצבאי לחיסול הטרור הפלסטיני ברצועת עזה צריך להתנהל כמלחמה קלאסית ולא כמלחמה א-סימטרית. הוא יצא לפועל בצורה הבאה: הממשלה תעמיד לרשותו של צה"ל כל סדר כוחות שידרש על-ידו לשם הכרעה מהירה עם מינימום של נפגעים. צה"ל ישתלט בתמרון בזק על רצועת עזה בשלמותה, תוך דגש על מוסדות השלטון של החמאס. מטרת התמרון תהיה לבודד את ממשלת החמאס מהעולם החיצוני ולחסלה, כך שלא תוכל לשלוט בכוחותיה ברחבי הרצועה. הכוחות ישאפו בשלב הכיבוש, להמנע ככל האפשר מהתכתשויות מבודדות עם כנופיות מחבלים מקומיות. כיבוש הרצועה יעשה בתנופה ותוך הקפדה על המשכיות התנועה וצה"ל ימנע מתמרונים קטני-היקף של כוחות מצומצמים שיכנסו ויצאו מהרצועה, כפי שהיה במלחמת לבנון השניה ובמבצעים קודמים ברצועה.

לאחר ההשתלטות על רצועת עזה כולה, יכריז צה"ל על עוצר כללי ויורה לאוכלוסיה להשאר במקומות מגוריה. כל תנועה של אזרחים, תטופל כנסיון תקיפה של מחבלים. בנוסף, תנותק האוכלוסיה ממקורות חשמל ומים, כדי להקשות ככל האפשר על פעילות ארגוני הטרור. בריחה של תושבי הרצועה תתאפשר בכיוון מצרים בלבד והיא תבוקר במטרה לחשוף חברי ארגוני טרור. פעילות ארגונים לא-ממשלתיים זרים, תופסק כמובן וחבריהם יצטרכו לעזוב את הרצועה בצורה מידית בכיוון מדינת ישראל.

התנופה שיצור צה"ל בעת כיבושה הכולל של רצועת עזה תנוצל לשלב הבא, של ניהול "ציד חופשי" אחרי ארגוני הטרור הפעילים ברצועה. עיקר המאמץ יופנה לעבר החמאס, אך המטרה הנה לחסל את מוקדי הכח של כל ארגוני הטרור בשלימותם. גם שלב זה יעשה באמצעות כוחות גדולים ואש כבדה מהים, מהאויר ומהיבשה. זאת כדי לחסוך ככל האפשר באבידות בין חיילי צה"ל. מובן שצה"ל ימנע מפגיעה מכוונת באוכלוסיה לא-טרוריסטית, אולם טעויות שיתבטאו במות אזרחים תמימים לא יעצרו את המבצע. זה ימשך עד להשגת כל מטרותיו.

הכיבוש של רצועת עזה וחיסול ארגוני הטרור ותשתיתם צריכים להסתיים תוך שבוע אחד לכל היותר. בתום המבצע הצבאי, ימשך העוצר על אזרחי הרצועה והם יזכו רק בצורכי מחיה בסיסיים. פליטים מהרצועה לא יורשו לשוב לבתיהם. כעת המטרה הנה לייצב את המצב ברצועה ולהניח יסודות לחברה עזתית חדשה המחוסנת מפני שליטה של ארגוני טרור ותמיכה בהם. ממשלת ישראל תתמקד במאמצי שיקום של רצועת עזה באמצעות המועצה לבטחון המזה"ת שצריכה הייתה לפעול כבר מזה זמן רב. המועצה לבטחון המזה"ת תהפוך לממשל האזרחי שינהל את חיי היום-יום בעזה. הממשל של הרשות הפלסטינית שיחזור לעזה, אם יהיה מעונין בכך, יחתום על הסכם כפיפות אליה שיבטא את הכרתו בה ללא הגבלת זמן. המועצה לבטחון המזה"ת תכין תוכנית כלכלית ארוכת טווח לשיקום הפליטים ברצועה וכלכלתה. היא תטיל פיקוח הדוק על תחומי החינוך, התקשורת והדת, במטרה לנקותם מדוקטרינות טרוריסטיות ותשאף לטפחם לרמה מתקבלת על הדעת. המועצה תגייס את המשאבים הפינאנסיים הדרושים למימוש התוכנית.

לאחר שיטהר צה"ל את הרצועה מארגוני טרור ותשתיותיו, יסיג את כוחותיו מריכוזי אוכלוסיה גדולים וימקם כוחות מצומצמים בשטחים ריקים ולאורך גבולה של הרצועה עם מדינת ישראל. מעתה יפעיל צה"ל ברצועת עזה משטר דומה לזה הפועל כבר בגדה המערבית. הוא יפקח על אזרחי הרצועה כדי למנוע הקמתם של ארגוני טרור ופעילותם. כן ינהל מבצעים צבאיים מצומצמים ומקומיים נגד סימנים להתארגנות טרוריסטית מחודשת וידכא אותם במהירות, בהיותם באיבם. ממשלת ישראל וצה"ל לא ישאו באחריות לשיקום רצועת עזה ולניהול חיי אזרחיה, אך יסייע לממשל של המועצה לביטחון המזה"ת בתחום זה, ככל האפשר.

המשטר המשולב של צה"ל בתחום הצבאי-בטחוני ושל מועצת הביטחון למזה"ת בתחום האזרחי, ימשך כל עוד יהיה חשש להופעה מחודשת של ארגוני טרור פלסטינים או אחרים. משיחלוף חשש זה, ניתן יהיה לאפשר לפלסטינים לצרף את הרצועה לגדה המערבית ולכונן בשטחים אלו מדינה אוטונומית הכפופה להגמוניה בטחונית ישראלית. ההגעה של החברה הפלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה לבגרות פוליטית, כלומר לחסינות אנטי-טרוריסטית, צפויה להמשך זמן רב, אפילו חמישים שנה ויותר. בינתיים ישימו ממשלת ישראל והמועצה לבטחון המזה"ת דגש על פעילות ברמה המקומית. ישובים פלסטינים ושכונות עירוניות מאורגנות, שיאותו לחתום על הסכמים אנטי-טרוריסטיים, יזכו לחופש פעולה ולסיוע כלכלי, חברתי, תרבותי ופוליטי משמעותי. מנגד, תושבים פלסטינים שיסרבו לשתף פעולה במאבק בטרור ולא יחתמו על הסכמים ברוח זאת, יסבלו מחופש פעולה מצומצם ולא יקבלו סיוע בתחומים השונים. יוצא מהכלל אבל, יהיה נושא השיקום של הפליטים. הפליטים הפלסטינים יפונו ממחנות הפליטים אם ירצו בכך ואם לא. מחנות הפליטים יהרסו ותופסק בהדרגה, הפעילות של סוכנות הפליטים של האו"ם. בכך, יגיע הקץ למעמד הפליטים הפלסטינים המהווה את אחד המקורות הראשיים של ארגוני הטרור.

במקביל לפעילותה ברצועת עזה, תורחבנה הסמכויות של מועצת הביטחון של המזה"ת כך שתכסינה לפחות את כל מרחב הפעילות הטרוריסטית האנטי-ישראלית. במסגרתה יפותחו תוכניות לפיתוח הרשות הפלסטינית בגדה המערבית כדי לקדמה למצב שבו אין יותר לחץ טרוריסטי בה, מה שיאפשר בעתיד רחוק כלשהו, להנהיג בה אוטונומיה המחוסנת מפני קיומם של ארגוני טרור. מועצת הביטחון של המזה"ת תטפל גם בנושא החיזבאללה ותעניק לממשלת ישראל מטריה בינלאומית לצורך הפעלת כוח נגד ארגון זה, במטרה לפרקו מהמערכת הבאליסטית שהוא מתחזק בסיוע סורי ואיראני, במטרה לשרת את האינטרסים של מדינות אלו. בהדרגה אם-כן, ינוהל המרחב הטרוריסטי שמסביב לישראל ע"י מערכת בינלאומית יעילה שישראל תהיה חברה בה עם זכויות שוות ביחס לשאר החברות הדמוקרטיות של המועצה. הביטחון שהיא תעניק למדינת ישראל בשילוב הרתעה כלפי ארגוני טרור למיניהם ייצבו את המצב במזרח התיכון מבחינת הפעילות הטרוריסטית האנטי-ישראלית.